לעיון בחוזר רשות המסים לחץ כאן

מיסוי בינלאומי – מס ערך מוסף על שירותים במסגרת מדינות האיחוד האירופי

מדינות האיחוד האירופי מהוות "אזור מיסוי אחד" בכל הקשור ליישום חוקי מע"מ הנוגעים לחיוב וזיכוי מע"מ המשולם ע"י תושב מדינה אחת באיחוד, לעוסק, תושב מדינה אחרת.

כך, במקרים מסוימים, נותן שירותים במדינה מסוימת עשוי לחייב במע"מ מקומי תושב מדינה אחרת (שתיהן במסגרת האיחוד האירופי), ותוצאות החיוב תהיינה שמדינה א' תיגבה את המע"מ בעוד שמדינה אחרת – תחזיר לעוסק שבתחומה את המע"מ המשולם.

הרגולציה האמורה נתנה תמריץ להקמת חברות שירותים במדינות בהן שיעור המע"מ נמוך יחסים (כגון לוקסמבורג ומדירה)

עד לימים אלו הכלל לקביעת מקום מתן השירותים קבע כי השירותים ניתנו במקום מושבו של נותן השירותים ללא קשר למקום מושבו של מקבל השירותים.

החל מינואר 2010 , בעקבות שינוי בכלל האמור, יראו את מקום מתן השירותים הניתנים לעוסק (B2B ) במקום מושבו של מקבל השירותים.

גישה זו משנה את התוצאות המיסויות היות ועד לשינוי – הסתמכו מדינות אירופה על הכלל הקובע כי במתן שירותים לתושב חוץ במקום מושבו לא יוטל מע"מ (בדומה לישראל).

התיקון האמור מביא למצב בו כלל זה אינו רלבנטי עוד ומתן שירותים לתושב חוץ חייב במע"מ במקום מושבו של מקבל השירותים.

במקרים בהם מקבל השירות אינו עוסק לעניין מע"מ – תוטל החבות במע"מ על נותן השירותים במקום מושבו .

עוד נציין שבסוגיה כאמור, רצוי לבחון מתן השירותים למקבל השירותים האירופי  באמצעות עוסק ישראלי שבתנאים מסוימים ייהנה מהוראות סעיף 30(א)(5) הקובע שיעור מס אפס על מתן שירותים לתושב חוץ.

מס מופחת על דיבידנד שמקורו ברווחים "ישנים" – הוראות שעה

בעקבות המשבר הכלכלי העולמי ובעקבות נפילת השווקים הפיננסים הצפי להכנסות המדינה מגביית מסים פחת באופן משמעותי. לשם פתרון הבעיה, הוחלט לאפשר "חלון זמן" בו ניתן יהיה לחלק רווחים שנצברו בחברה עד ליום 31.12.2002 בשיעור מס מופחת של 12% (במקום 20%-25% - המס הרגיל על דיבידנדים), לבעל מניות שהוא יחיד או חברה משפחתית.

הנימוק להוראה ניתן על ידי המחוקק - "הפחתה זו עשויה ליצור תמריץ למשיכה חד פעמית של רווחים אלה ובכך להביא להגדלת ההכנסות ממסים, לניוד הון ולעידוד הצריכה הפרטית"

הרעיון בקביעה כי רק רווחים שנצברו עד לשנת המס 2003 יזכו להטבה, נובע מחקיקה מיוחדת, אשר בוטלה ביום 31.12.2002, לפיה רווחים צבורים יעניקו שיעור מס מופחת של 10% ברווח הון שמקורו במכירת מניות החברה (או פירוקה). למרות ביטול החוק, רווחים שנצברו בין השנים 1996 – 2002 (כולל) ימשיכו "לנצח" להיות זכאים להטבת המס המופחת. מבלי להתייחס למסכת פסקי הדין אשר עסקו בנושא של מכירה או פירוק חברות משיקולי מס, ככלל, העדיף יחיד שהינו בעל מניות בחברה שצברה בעבר רווחים להשאיר את אותם רווחים בחברה ולמכור את מניותיו עם הרווחים הצבורים (או לפרק את החברה), ולשלם במועד זה מס בשיעור של 10% ולא 25% במועד החלוקה. להערכת משרד האוצר הסכומים הצבורים בידי חברות אשר אינם מחולקים כדיבידנד משיקולי מס כאמור, הנאמדים בעשרות מיליארדי ש"ח.

לפיכך נקבע כי חברות אשר להן "רווחים צבורים" הניתנים לחלוקה, וביום 31.12.2002 היו להם "רווחים ראויים לחלוקה", יוכלו לחלק את הרווחים האמורים בתקופה שבין 1.10.2009 – 30.9.2010, ובעלי המניות (שהיו בעלי מניות לפני 2003) יוכלו ליהנות משיעור מס מופחת של 12% על רווחים אלו.

נציין כי על מנת למנוע מצב של חלוקת הדיבידנד חלף שכר או תשלומים אחרים – החייבים במס גבוה – נקבע כי ההטבה מותנית בכך שממוצע התשלומים מהחברה לבעל המניות לא פחת בשנים 2009 – 2012, מממוצע התשלומים אליו בשנים 2007, 2008.